Screen Shot 2021-06-21 at 10.14_edited.jpg

יזמות חינוכית של צוותי טיפול-חינוך בגיל הרך
תהליך פנים ארגוני של התמקצעות

טלי יריב משעל.jpg

על חשיבות איכות הטיפול והחינוך בשנות הינקות נאמר ונכתב כבר כל-כך הרבה, שקצרה היריעה מלהכיל.

על-פי כל המחקרים, לשש השנים הראשונות לחיים יש משקל מכריע בהמשך: מהשפעה מכרעת על המסוגלות והעמידות הנפשית ועד לקשר ישיר בין שנות הינקות ואופן ההתפתחות של היכולות המנטליות ושל היכולת להשתלב באופן מיטבי בחברה[i].

מדינה חפצת חיים והתפתחות חייבת לדאוג לאזרחיה מיום היוולדם, ולאפשר לכל פעוט ופעוטה לקבל את הטיפול והחינוך המיטביים כדי לאפשר להם הזדמנות שווה למצות את יכולותיהם ולהשתלב בחברה. לצוותי הטיפול והחינוך בגני הילדים יש השפעה מרכזית על יכולתנו כחברה לדאוג להבטחת תהליכי התפתחות מיטביים לדורות הצעירים מרגע השתלבותם במערכת החינוך.

במאמר זה אבקש להציג מודל של תהליכי פיתוח מקצועי  המבוססים על עקרונות של פיתוח יזמות חינוכית של צוותי גני הילדים. אציג את הצורך והאתגר של תהליכי פיתוח מקצועי, ואטען כי פיתוח של יזמות חינוכית של צוותי הגנים יכול להוות בסיס איתן להתפתחות האישית והמקצועית של צוותים אלו ולהשפיע באופן ישיר על ההתנהלות בגן, על מערכות היחסים במרחב הרחב של קהילת הגן (צוות, הורים וילדים) ובסופו של דבר על איכות החינוך והטיפול הניתנים בו.

צוותי גיל רך כמבוגרות משמעותיות - כגודל האתגר, כך גודל ההזדמנות

כדי להבטיח טיפול וחינוך מיטבי לפעוטות, יש לייצר תהליכים שיאפשרו ויעודדו את המבוגרים האחראים על הפעוטות לפתח את מסוגלותם ואת  והיכולת שלהם להעניק  טיפול וחינוך מיטבי. אותם מבוגרים יכולים להיות הורים בני משפחה או כל מי שמקבל את האחריות לדאוג לשלומם ולהתפתחותם של פעוטות בשנות חייהם הראשונות.

במדינת ישראל, כשני שליש מהילדים בגילאי הינקות (עד גיל 3) וכ-80% מהילדים מעל גיל 3 יבלו חלק ניכר מזמנם תחת השגחתן של נשות מקצוע – מטפלות, גננות, סייעות או צוותים מקצועיים אחרים האמונים על חינוך וטיפול במסגרות השונות. על כן, היכולת שלנו כחברה להשפיע על תהליכי ההתפתחות של הילדים טמונה ביכולתנו לייצר מסגרות טיפול וחינוך איכותיות, ובכלל זה  - לטפח צוותים מקצועיים, לעודד ולאפשר להם להתפתח ולהתמקצע ברמה הגבוהה ביותר.

כאן טמון הפוטנציאל הגדול של המדינה  לדאוג לרווחתם של הפעוטות, וכאן באותה העת גם טמון האתגר: צוותי טיפול וחינוך מקצועיים, המבינים את צרכי ההתפתחות של פעוטות ויודעים להעניק להם תנאים מתאימים – יאפשרו  לכל פעוט ופעוטה הנמצאים תחת השגחתם סיכוי גדול יותר להתפתחות  מיטבית. האתגר הגדול נובע מהתנאים המקדמיים עמם מתמודדות נשות המקצוע בתחום החינוך בגיל הרך. לצערי, מקצוע הטיפול בגיל הרך איננו נתפס במדינת ישראל  כיום  כמקצוע, אלא כ"עיסוק"[ii]. ההבדל הגדול בין "עיסוק" ו"מקצוע" הוא תהליך ההתפתחות המקצועי והאישי המלווים את העיסוק היומיומי[iii]: הכשרה טרם כניסה לתפקיד, התפתחות וליווי מקצועי במהלך שנות העבודה, הרחבה של תחומי האחריות, שיפור בתנאי ההעסקה במהלך השנים ועוד. אשת מקצוע אשר מקבלת תמיכה, ליווי והעשרה לאורך שנות ההעסקה שלה תמשיך למצוא עניין ואתגר בעבודתה, תהיה פתוחה יותר להשתנות ולהרחיב את תחומי הפעילות והאחריות שלה, ואף תוכל להעניק יותר לסביבתה המקצועית והאישית.  

לצערנו, מדינת ישראל טרם השכילה לבנות תהליך כזה של התמקצעות והתפתחות עבור מי שמגדלות את הדור הבא שלנו. במידה רבה, האחריות להתפתחות המקצועית של נשות המקצוע בגיל הרך תלויה ביכולת ובהנגשה של התפתחות מקצועית בתהליכים פנים ארגוניים בגן הילדים או במעון. פיתוח של תהליכי יזמות חינוכית בגן הילדים הוא דוגמא לתהליך של פיתוח מקצועי שיכול להתקיים במסגרת הארגונית הנתונה, ויכול להוות אמצעי משמעותי לפיתוח וטיפוח צוותים מקצועיים באופן רלוונטי ונגיש.

יזמות חינוכית כמנגנון התפתחות מקצועי משותף ורלוונטי

יזמות  חינוכית היא תהליך פרו-אקטיבי שבו באופן תמידי, חוזר ונשנה, בודק הצוות החינוכי מהם הצרכים והאתגרים של הקהילה החינוכית והחברתית בה הוא פועל ומהן אפשרויות הפעולה והתגובה לצרכים אלו. למעשה, בתהליך נכון ומובנה של פיתוח יזמות חינוכית, הצוות מטפח את היכולת המקצועית שלו לבחון את השטח החינוכי הנתון באחריותו (הגן, הכיתה, בית הספר או אפילו הקהילה הרחבה יותר בה הגן או המעון נמצאים) ולהבין מהם  האתגרים המרכזיים של קבוצת התלמידים או הפעוטות הנמצאים תחת אחריותן. הצוות יוצר תהליך של חקר ובו ינסה להבין את האתגרים הללו ואת אפשרויות הפעולה מולם. מתוך הבנת הצרכים והאתגרים, ימשיך הצוות וישאל את  עצמו - מה צריך כדי לייצר תהליכים חינוכיים וחברתיים טובים יותר במרחב הנתון באחריותי, כך שנוכל להתגבר על האתגרים באופן הנכון ביותר לגן שבו אנו פועלות? זהו תהליך שעיקרו פעולה משותפת של חקר, פיתוח והתאמה של פתרונות לצרכי הגן והקהילה הנתונים. התהליך כולו (כפי שאשקף בהמשך) מקושר לאתגרים הנתונים של הצוות, רלוונטי מאוד ומאפשר לכל אחת מחברות הצוות המקצועי להרחיב את ידיעותיה, להיות שותפה לתהליכי הלמידה והפיתוח ולהעצים את מקומה כאשת מקצוע בסביבת הגן כולו. 

העדויות של צוותי טיפול–חינוך אשר חוו תהליך של פיתוח יוזמה משקפות זאת. כך, למשל, צוות בגן אשר זיהה מוגבלות שפתית של ילדי הגן, הבאה לידי ביטוי באפשרות מוגבלת של הילדים לשקף תחושות ורגשות. ההבנה האינטואיטיבית של הגננת הפכה לנושא של חקר ולמידה על ידי כל הצוות: חלק מהלמידה שנעשתה הייתה למידת "שטח", שכללה ניסיונות לשוחח עם הילדים והבנת המוגבלות או הקושי, הקשבה לדרכי הביטוי בין הילדים או בין הילדים והוריהם בעת מפגש וכדומה. חלק אחר היה למידה תיאורטית ואקדמית של התפתחות שפתית אצל ילדים והאופנים בהם ניתן לטייב ולהעשיר אותה, מפגש עם גננות או נשות מקצוע שיכולות להרחיב את ההבנה והידע מתוך ניסיונן, ועוד. לאחר שלמדו ביחד, יצרו חברות הצוות פתרון מותאם לגן שלהן: למשל, שילבו פינות של הדמיה ותיאטרון בגן, יצרו משחקים המקדמים שיחה וביטוי רגשי בין הילדים, שיתפו את ההורים  בתהליך הלמידה שלהן ויצרו אפשרויות והזדמנויות לשיחה עבור ילדי הגן עם הוריהם כדי לתמוך בתהליכי השיח גם מחוץ לשעות הגן. בתהליך כזה, כל אחת מנשות הצוות למדה, התפתחה, מצאה את המקום הנכון לה להשתלב ולהביא מהחוזקות שלה, והפכה לאשת צוות שמקומה המקצועי אינו מוטל בספק.

יזמות חינוכית של צוותי הגיל הרך - מבט לעתיד

אחד האתגרים הגדולים שמתמודדת איתם מערכת החינוך הקדם יסודית, הוא המחסור הגדול בנשות טיפול-חינוך. נשים רבות עוזבות את מקצוע הטיפול-חינוך בגיל הרך בשל שחיקה גדולה, תחושות של חוסר הערכה ובשל העובדה שהאופק ההתפתחותי של רבות מהן במסגרת המעון או הגן – מוגבלות. למרות שרבות מהנשים מעידות שהן רואות בטיפול וחינוך בגיל הרך את ייעודן ואהבתן הגדולה, רבות מהן עוזבות את המקצוע, או ממשיכות "לנוע" בין גן אחד למשנהו בחיפוש אחר בית מקצועי ותעסוקתי הולם. תהליך נכון של התפתחות מקצועית הוא כזה אשר מעצים את המעורבות האישית והרגשית, הופך את מקום העבודה לבית מקצועי שיש בו גם תהליכים של התפתחות אישית ובמקביל – יש בו הקשבה, קבלה ויישום של שיח מקצועי פתוח ומשתף. אין לי ספק שבמקום בו צוות גן או מעון ביחד מאתר ומפתח פתרונות לאתגרים של קהילת הגן  -  מקומה של כל אחת מנשות הצוות הופך משמעותי יותר, וכך גם תחושת השייכות והחדווה המקצועית.

אם נשכיל להפוך את תהליכי הלמידה המתמשכים הללו לחלק אינטגרלי משיטות העבודה וההתמקצעות של צוותים חינוכיים, נוכל לייצר סביבה תומכת התפתחות והתמקצעות  במרחב החינוכי. אולם תהליכים כאלו אינם מתפתחים יש מאין. הם דורשים הכשרה ופיתוח של היכולות של מובילות הגן (גננות ומנהלות מעונות) כמובילות יזמות חינוכית, כחלק אינטגרלי מהכשרתן המקצועית; גיבוי מקצועי של דרגי הניהול והפיקוח שיעמיק את הפרקטיקה, ותקצוב שיאפשר יישום והטמעה של היוזמות בגני הילדים.

יזמות חינוכית בגן הילדים יכולה להפוך לכלי נרחב של התמקצעות ולמידת עמיתים, שיאפשר לנשות חינוך רבות להרחיב ולהעמיק את הידע, הניסיון ותחושת המסוגלות שלהן. גננות, מטפלות וסייעות שיחוו תהליכים מתמשכים של פיתוח יזמות חינוכית בגן  יחוו תהליך של למידה ויצירה, שמביא אתו תחושת מסוגלות וערך עצמי. זוהי תובנה אישית שיש לה משמעות עצומה בכל ממד, אפילו ביכולת של מטפלת להגביר תחושת מסוגלות לצעירים שבילדים. הטמעה של מסוגלות כזו אין לה תחליף – מינקות ועד בגרות.

 

[i] https://developingchild.harvard.edu/

[ii] https://www.themarker.com/opinion/1.6100125

[iii] Professionalism: An attempt to measure definition and understanding, May 2016 International Journal of Medicine and Medical Sciences 8(5):51-61