יוספה דאר, מנהלת הקרן

המודל הלוגי של הקרן פועל בתוך מרחב הכולל התייחסות ליזמ/ת - אנשי החינוך כסוכני שינוי ומומחים בתחומם; ליוזמה – כערוץ אפקטיבי להובלת שינויים רצויים; ולרוח היזמית - המאפשרת תנועה מתמדת של התחדשות ופרואקטיביות כדרך חיים.

כתיבה, המשגה, חילוץ והנגשה של ידע בתחום היזמות החינוכית הן פעולות שנכללות בתיאורית השינוי של הקרן ואסופת מאמרים זו היא חלק מניסיון ליצור, להפיץ, לעורר השראה, לקדם התבוננות וקידום מערכת החינוך בישראל דרך היבטים מגוונים של יזמות חינוכית.

​

דבר עורכת אזימוט, מיקה דפני

אסופת מאמרים זו היא פרי שיתוף ידע של בעלות ובעלי תפקידים מערכתיים שונים, המאירים, כל אחד ואחת מנקודת מבטו, זווית אחרת של זירת היזמות החינוכית, ומסמנים מגמות שונות בעולם היזמות החינוכית העכשווי והעתידי. שחיקת מילים היא תופעה מוכרת בעולם החינוך, מושג ה'יזמות' הוא אחד המושגים שעברו שחיקה דרמטית בתקופה לא ארוכה, ובמקביל קיבל תיקוף מהדהד במשבר הקורונה. במסגרת 'אזימוט', בחרנו לשים זרקור על כיוונים שונים, חלקם חושפים המשגות חדשות והתייחסויות לא מובנות מאליהן לתחום היזמות החינוכית. כל כיוון, ענף ופלח של ידע, שמובא באסופה, שזור בפנינים עדינות של תובנות, שכדאי ללקט ולקחת הלאה.

​

פרופ' עלית אולשטיין ב'שותפויות יוצרות' מציירת תמונת עתיד של יזמות תלמידים שתתבטא בלמידה היומיומית בבתי הספר, ומגדירה מיומנויות חברתיות-רגשיות-אקדמיות הנדרשות לשם יצירת פעלנות, מוכוונות ומעורבות ממשית בלמידה. איל רם ב'היזדמנות', מאיר את החיבור בין יזמות חינוכית לחקר פרקטיקה ומסמן את החיבור הזה ככיוון שכדאי וניתן לפתח. ד"ר טלי יריב משעל ב'יזמות חינוכית של צוותי טיפול-חינוך בגיל הרך' מציעה לראות ביזמות החינוכית דרך לקידום הגיל הרך, זאת בעזרת תהליך פנים-ארגוני של התמקצעות צוותי חינוך-טיפול יזמיים. חילי טרופר ואנוכי ב'דיפוזיה של משמעות', מבקשים להאיר את היזמות החינוכית כדרך להגביר ולחזק את החיבורים בין עולם החינוך והתרבות. ב'שימו חלום על השולחן', משתף אביב קינן במודל הירושלמי ליצירת אקוסיסטם יזמי בהיקפי ענק. מנחם בומבך ב'כישורי חיים – גרסת השחור לבן', מתאר את היזמות החינוכית כדרך לקידום כישורי חיים ומיומנויות רכות בחברה החרדית, שיובילו לצמצום פערים והשתלבות בחברה. ב'חינוך סינפטי' משתף יפתח גיא במודל מקומי ליצירת חברה מחנכת הוליסטית, שפותח ויושם במועצה האזורית עמק יזרעאל. רותי סובל לוטנברג ב'לעצב את החינוך: בין מדידה למידה', מזמינה את הקוראים להתבונן ביזמות כמצב תודעה עמוק ומחברת אותו אל מושג ה'פעלנות' (Agency), שניתן לפיתוח שיטתי דרך מודל 'יוצרים שינוי'. ב'ליתר בטחון או בדיוק בזמן', מציגה ד"ר ענת שפירא לביא מודל לתפעול עסקי מעולם תעשיית הרכב ומשמעויותיו האפשריות בתחום היזמות החינוכית. ד"ר טל שריר וריבי ארצי ב'תיירות חינוכית', מציגות ומדמיינות את תחום התיירות החינוכית המתפתח, כמגמה יצירתית ומרגשת, שנלך ונראה בשדה החינוכי בישראל. לינדי אמטו ב'אם אתה שם גולם בקופסת גפרורים, איך הפרפר יוכל להתפתח', מלמדת אותנו בנדיבות את סיפור הצלחת הרפורמה החינוכית במחוז אונטריו, קנדה, במסגרתה השתנו תפיסת וצורת הלמידה המקצועית של מורים והוקם ארגון לקידום מנהיגות מורים, המפתחים פרקטיקות חדשניות ומשתפים את הידע באופן שיטתי. שני ראיונות מקנחים את האסופה – רוני צימר דוקטורי משוחחת איתי על מגמות בבינוי ועיצוב בתי ספר ומרחבי למידה, תחום שמשתקף ומשפיע על יוזמות חינוכיות שונות. ד"ר מיה ויזל שוחחה עם דפנה כהנא דולב על שני מחקריה הבולטים והקשר ביניהם. היא מזקקת מושגים, מרעננת אותם בדיוק מופלא ומלמדת אותנו על הקשרים והחוטים שבין האקריות חינוכית, חינוך בלתי פורמלי ויזמות חינוכית.

​

​