-01_edited.png)
קצרים
מדויק ונוגע
צוות הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות מתמחה ב(איך לא?) יזמות חינוכית.
ביקשנו מבעלות תפקידים שונות להביט ב'כדור בדולח' דרך משקפי ההתמחות והניסיון הספציפי שלהן בקרן, והרי לפניכם - 'קצרים' – צוות הקרן מנבא מגמות עתיד שונות.
יזמות מבוססת מודל עסקי
יעל פייר | רכזת משאבים בקרן לעידוד יוזמות חינוכיות
עתיד היזמות החינוכית הוא ביצירת יוזמות חינוכיות שיקיימו את עצמן כלכלית. עם הזמן, נראה יזמות שהולכת ברוח העסקים החברתיים, ומשלבת מודל של הכנסות עצמיות לצד הערך החברתי והפעילות החברתית.
לפי המגמות שאני מזהה, כל יוזמה תתבסס על מעין מיקרו מודל עסקי של הכנסות והוצאות. ההכנסות מהקהילה, מגיוס וניצול משאבים שונים, ממכירת שירותים - יקיימו את התהליכים החברתיים והחינוכיים שהיזמים חולמים עליהם.
כבר היום ישנו פלח כזה של יזמות בתוך מאות היוזמות שהקרן לעידוד יוזמות חינוכיות מלווה מדי שנה. היוזמות הן לרוב בתיכונים, ומשלבות בתוכן ערך מוסף של הכנת התלמידים לעולם העובדה ולהשתלבות בתעסוקה בהמשך. ישנו עניין גבוה בקרב תורמים לעשייה החברתית של הארגון שלנו במודלים מסוג זה, כאלה שמשלבים את העשייה החברתית עם היעדר תלות במענק זה או אחר. מדובר בסוג של עשיה בעל קיימות לטווח רחוק בגלל היכולת למצוא את המשאבים לקיום היוזמה באמצעים עצמיים. גם מערך הבוגרים שלנו מקיים הכשרה והעשרה ליזמים בוגרים אלו על מנת לקדם את היוזמות שלהם לשלב הבא ולפתח את יכולת המימון העצמי של אותן יוזמות.
יזמות מבוססת תרבות
דינא נסראלדין | מנחת יוזמות בקרן לעידוד יוזמות חינוכיות
אם יש משהו שהשנה האחרונה עשתה, זה לשים זרקור על הפערים בתוך החברה הישראלית.
קשיים כלכליים, תחלואה ברמה גבוהה, קרעים בין קבוצות וחוסר מענה לצרכים חברתיים הפכו את התקופה הזו בחברה הערבית בארץ, לאלימה ביותר שידעה עד כה.
בהסתכלות על מערכת החינוך הערבית אפשר לראות איך מסוף שנת הלימודים תש"פ, נמצאת המערכת כולה במלחמת הישרדות של ממש.
התלמידים נשארו לפרקי זמן ארוכים מחוץ לכותלי בית הספר, ומהר מאד התבררה תמונה קשה של חוסר בתשתיות טכנולוגיות ובידע תומך, שני תנאים הכרחיים ללמידה מרחוק.
אנשי ההוראה חיפשו דרכים יצירתיות להתמודדות עם המצב, לא תמיד בהצלחה. ראינו בשטח יוזמות חינוכיות רבות שצמחו בכוונה לתת מענה לאתגרים שנוצרו. רוב היוזמות התמקדו בנושאים טכנולוגיים, שנתפסו כצו השעה.
אני מאמינה ביזמות החינוכית כדרך ליצור שינויים משמעותיים ובאנשי החינוך כסוכני השינוי. אין לי ספק בצורך לפתח יוזמות חינוכיות בנושאים טכנולוגיים. אך יחד עם זאת, על המורים בחברה הערבית לקשר את היוזמות לתרבות ולערכים הייחודיים של האוכלוסייה איתה הם עובדים.
תיעוד לשם הערכה
נינת פוקס | מנהלת מערכות מידע בקרן לעידוד יוזמות חינוכיות
אני צופה שנושא ההערכה מבוססת נתונים יתפחח במסגרת תהליכי יזמות חינוכית בעידן שלפנינו. ישנם כלים מגוונים לאיסוף מידע, שיזמים חינוכיים במערכת הפורמאלית לומדים להשתמש בהם. בשנה האחרונה ההכרח לעבוד בפלטפורמות דיגיטליות פתח למורים ומורות, שלפני כן אולי חששו מכלים חדשים, את היכולות ללמוד ולהסתגל לכלים, יישומים ופלטפורמות בצורה מהירה ויעילה.
יזמים מבינים שהיוזמה היא התשוקה והחלום, אבל בתהליך המקצועי חשוב מאד להתבסס על דאטה, מידע, נתונים ולמידה מתוך עדויות ממשיות.
אני חוזה שכל יוזמה חינוכית תכלול גם תכנון של ההערכה אותה המורה היזמת רוצה למדוד.
אחד השלבים הראשונים בפיתוח היוזמה יהיה גם פיתוח כלים לאיסוף מידע. ככל שבונים את תוכנית ההערכה במקביל לפיתוח היוזמה, כך גדלה האפשרות לאסוף את הנתונים שצריכים מראש, מה שמאפשר לנתח אותם בקלות תוך כדי היוזמה, וכמובן בנקודות סיום ותחנות מחקר והערכה.
ליוזמה מבוססת נתונים יש כוח ויתרון גם מעבר לסוגיית המחקר וההערכה. התוצר המיידי של ההערכה הוא הידיעה האם המטרות שהוצבו הושגו, אם לא – מדוע, ואם כן – מדוע. היא מאפשרת לזהות גם תוצאות בלתי צפויות, שלעיתים בעלות ערך לא פחות מערכן של אלה המתוכננות. אך מעבר לכל אלה, הנתונים ותהליכי ההערכה עוזרים ליזם להרגיש ביטחון במה שהוא עושה, הנתונים יוצרים מסגרת ברורה לעבודה, עוזרים לגייס שותפים ולהפיץ את הרעיון או המוצר. נתונים מאפשרים למנהלים, מפקחים, שותפים ברשות, שותפים פילנתרופיים, הורים וכל גורם אחר להבין מהר יותר מה קורה ביוזמה ובעזרתה.
אין ספק שיזמי העתיד יהיו יזמים מבוססי נתונים, אנשים בעלי אוריינטציה של הערכת ומדידה ממקום מהותי, מקצועי ולא ביורוקרטי.
אקוסיסטם יזמי
סתיו טאוב | רכזת מערך הבוגרים בקרן לעידוד יוזמות חינוכיות
לתפיסתי – זה הדבר הגדול באמת. זה הדבר שיאפשר ליוזמות, ליזמים, לפדגוגיה חדשנית, לפתרונות טכנולוגיים ועוד – לשגשג ולצמוח.
מה הכוונה? מערכת החינוך במדינת ישראל מתנהלת במובנים רבים כמו צבא. גוף עצום בגודלו שעל כתפיו משימה לאומית ביסודה של האומה, משימה מתגלגלת שלא תסתיים לעולם.
מערכת כזו, בהרבה מובנים, כמעט שאין לה ברירה אלא להתנהל כמערכת מה שנקרא "עולם ישן", בה הגמישות מוגבלת מאוד, ההיררכיה ברורה מאוד, האינטראקציה בין הפרטים כמעט שאיננה קיימת.
מורה שנקלט בתוך מערכת החינוך נכנס אל תוך קן נמלים צפוף ורווי תנועה. ניתנת לו משבצת מאוד ברורה עליה הוא אמון, מזינים אותו, באופן חד כיווני בכלים הדרושים על מנת לבצע את העבודה, בתגמולים שהוא זכאי להם בתמורה לעבודתו.
מאוד לא זוהר להיות מורה בישראל. משימה שהיא עולם ומלואו, אבל לא לכולם מספיקות מחיאות הכפיים של 30 התלמידים שלהם בכיתה. רבים האנשים שהציפיות שלהם מעצמם חוצות את גבולות הכיתה, שרוצים הכרה על תוצרים שלהם, שרוצים לראות אחרים – לראות ולהיראות.
במדינת ישראל אין נטוורקינג של מורים. אין 'מועדון' נוצץ ששווה להשתייך אליו. אין במה בה אני יכולה לשגרר את הרעיונות שלי, את התוצרים המיוחדים שלי. כל אחד לעצמו, בכיתתו, בבית ספרו.
עתיד היזמות החינוכית בישראל תלוי בהרבה מובנים באקוסיסטם. במרחב שייווצר ויאפשר למחנכים לתקשר זה עם זו. שיאפשר להם לשתף ואף למכור תוצרים שהם מפתחים, והינם בעלי ערך לאחרים. אין גורם שיכול לתכלל את כל היזמים החינוכיים בישראל. הדבר הנכון לעשות, הוא לייצר מרחב – כיכר שוק – שתאפשר לכל החגיגה האדירה הזו לקרות.
מלעומתיות לשגרה הטובה הבאה
עדי טובי | מנחת יוזמות בקרן לעידוד יוזמות חינוכיות
אנחנו מכירים את התופעה של יחידים היוצאים מחברה מסורתית ונשאבים לקצה המרוחק ביותר ממה שהיה נהוג באותה חברה. אין כאן בהכרח הבנה של היחיד את הדרך החדשה שלו, אלא קודם-כל צורך לפעול בדרך שונה מהקודמת, עד שתתבסס אצלו תפישת עולם אוטונומית חדשה, תוך גיבוש של ערכים וזהות.
מערכת החינוך הציבורית היא מערכת מסורתית, שאמנם נערכו בה שינויים נקודתיים רבים, אך היא עדיין מקיימת מאפיינים משמעותיים דומים (הירארכיה ברורה, מבנה מחולק על פי שכבות גיל, זמני למידה וזמני הפסקה, תכנים נוקשים שאמורים להכין את הבוגר לחיים בחברה כפי שבעלי הכח בחברה תופסים זאת ועוד ועוד).
יוזמות חינוכיות רבות שיוצאות ממערכת החינוך דומות במידה רבה לאותם יוצאים בשאלה מחברה מסורתית, ולכן כחלק מהמגמות העתידיות אני צופה שנראה הרבה מאוד יוזמות שמנסות בעיקר הוא לעשות אחרת ממה שהיה עד כה:
הלמידה היא בכיתה? אוקיי, נלמד בחוץ!
המורה הוא בעל הידע? אוקיי, אצלנו התלמידים יהיו אלה שמלמדים!
קבוצות הלימוד מחולקות לפי גיל? אוקיי, אנחנו מלמדים בקבוצות רב-גילאיות!
הרבה יוזמות ינבעו ממוטיבציה "לעומתית" של לעשות דברים אחרת, כשהשיח החשוב כל כך של בירור עומק של הערכים והזהות החינוכית החדשה שאנחנו מבקשים לעצמנו כחברה - ייעשה במקביל:
איך נראית החברה שבה אנחנו מבקשים לחיות? כיצד פועלים בה הפרטים השונים? האם ואיך מערכת החינוך יכולה להשפיע על כך? מה זה אומר לגבי החוויה של ילדים במערכת החינוך? מהן המטרות האמתיות שלנו כאיש חינוך?
להערכתי, בירור עומק יוביל את הפיתוח והיישום של יוזמות חינוכיות לשלב בשל יותר , כשלבסוף נוכל לגבש דרך (ואולי דרכים) לחדשנות חינוכית אמתית במערכת החינוך, חדשנות ששואפת לא להישאר חדשנית, אלא להפוך למציאות קיימת. השגרה הטובה הבאה.
חינוך ליזמות כמנגנון מובילי חברתי
סלווא דיאב | מנחת יוזמות בקרן לעידוד יוזמות חינוכיות
יזמים נוצרים, לא נולדים. הבנה זו כי ניתן לחנך ליזמות תנחה את בתי הספר בחברה הערבית ותדגיש בפניהם את חשיבות החינוך ליזמות ואותנו השואפים לראות את החינוך ליזמות כחלק משמעותי בתכנית הלימודים הכוללת של הגנים ושל בתי הספר היסודיים והעל-יסודיים. החינוך ליזמות יתבלט כערך חשוב אשר לאורו פועלים התלמידים, ההורים, צוותי החינוך וההנהלה במיוחד בחברה הערבית, שעסוקה פחות בטיפוח מיומנויות של עצמאות, יכולת מנהיגות ומימוש עצמי.
המציאות כיום מצביעה על יזמות כאחד הביטויים המרכזיים של התקופה הפוסט- מודרנית. ניתן לראות זאת בבירור בעולם התעסוקה, המדגיש את הצורך בכישורי יזמות לתפקידי מפתח בתחומים מגוונים. זאת ועוד, ניתן להבחין בהתפשטות היזמות כתופעה, בכך שאוניברסיטאות רבות פיתחו תוכניות לטיפוח וחיזוק היזמות. בחברה הערבית ניתן לראות ביקוש עולה מצד בוגרי מסגרות ואזורים שונים לפעול כיזמים.
החינוך ליזמות יוצא מנקודת הנחה שיהיה עידוד ליוזמות תוך זיקה לצרכי הקהילה וקבלת משוב ממנה, כך שאפשר יהיה לפתור בעיות הקשורות למציאות החיים ולתרום לצמצום הפער. השיח המתמשך בין קהילות בתי הספר לקהילה הכללית, כמו גם שיתוף הפעולה כדי להביא לצמצום הפערים באוכלוסייה, הוא בסיס שילך ויתחזק ככר וכמצע ליזמות חינוכית אותנטית ואפקטיבית. היזמות היא כלי לצמצום פער ויצירת שוויון, כמו גם מנגנון ליצירת מוביליות. באחריותנו לשלב אותו בכל חלקי האוכלוסייה בישראל.
מקדמי יזמות
סתיו נאור | רכז מרכז שביט בקרן לעידוד יוזמות חינוכיות
בשנים האחרונות, עלה קרנן של מיומנויות "העולם החדש" כדבר הלוהט שיש להקנות לתלמידים. בעקבות זאת, יותר ויותר ארגונים חינוכיים: בתי ספר, אגפים ומחלקות חינוך ועמותות וארגונים חברתיים, התחילו לנסות לקדם יזמות חינוכית ובכך למצב את מסגרתם החינוכית כחדשנית ופורצת דרך. בפועל, על אף הרצון הכן לקידום יזמות של אנשי חינוך, ניסיונות אלה מרבים להיגדע ולהיעצר בשלבים יחסית מוקדמים, לאחר שלב ההיגוי ו/או בירור הצורך, ואינם זוכים ליישום בשטח. התשובה מדוע זה כך ככל הנראה לא תפתיע רבים: אנשי החינוך עסוקים מאוד ויוזמות חדשות דורשות מהם לעשות מעבר למה שהמשרה מאפשרת, במיוחד כאשר אין להם לא כלים ממשיים למימוש חזונם היזמי, לא גורם מקצועי להיעזר בו ולא משאבים נוספים שהיו יכולים לסייע בקידום הרעיון אותו גיבשו. ה"משוגעים לדבר", ימצאו את דרכם להגשים את החלום שמהדהד בהם, אך לרוב יעשו זאת באמצעות סיוע אד הוק בדמות תכנית חיצונית להאצת יוזמות או תחרות יזמות בגרסה כזו או אחרת.
לכל מי שפועל בשדה החינוך הישראלי ברור כי כלים יזמיים והאפשרויות שהם מציעים לאנשי החינוך הם הכרחיים בכדי שיוכלו להיות פרו-אקטיבים ולעצב את המרחב החינוכי בו הם פועלים, לפי הצרכים הממשיים שלהם ושל תלמידיהם. לכן, השקעה נבונה תהיה השקעה פנימה - בפיתוח של בעלי תפקידים שיהיו 'מקדמי יזמות', שיפעלו במרחב החינוכי וימנפו הזדמנויות חינוכיות לכדי יוזמות משמעותיות. נכון ש'מקדם היזמות' לא יהיה מנהל המסגרת החינוכית אלא איש צוות אחר - כזה שמסוגל ללוות ולקדם את עמיתיו ורעיונותיהם, ללא הבדלים היררכיים שעלולים להקשות על קיום תהליך מעמיק וכן. עיקר תפקידם יהיה הצבת תשתית ארגונית שביכולתה לקדם תרבות יזמית , כזו שמסייעת לכל איש ואשת חינוך הפועלים במסגרתם, לקחת רעיון ולהפכו למציאות, באמצעות הדרכה, הנחייה, יצירת שותפויות ואיגום משאבים. העברת הפוקוס מפיתוח ה"יזם הבודד" לפיתוח 'מקדם יזמות' עשויה להוביל לקפיצה המיוחלת ולהפצת תרבות וכלים יזמיים שיהיו לנחלת הכלל ולא רק לברי המזל.
פחות אבל עוד יותר | עולם המרחבים הוירטואליים כאן כדי להישאר
עדי מור | רכזת הפקה ואירועים בקרן לעידוד יוזמות חינוכיות
בתקופת בה המציאות משתנה, תהליכים חינוכיים מקבלים פנים אחרות. מחזורי הפעילות מתקצרים, אופי הפעילות היברידי וגמיש והתוצרים לאו דווקא מוחשיים. בנוסף, העולמות הדיגיטליים מתחדשים בכל עת ואנשי החינוך לא נשארים מאחור. בקבוצות פייסבוק, באתרים ייעודיים ובהדרכות צוותיות ואישיות אנשי החינוך בשטח מקבלים כלים ליצירת מרחבים חדשניים. כחלק מכך, בעתיד הקרוב, גם עם השגרה הברוכה של החיים ש'חוזרים', נראה יותר אירועים יזמיים קטנים וגדולים שפורצים את גבולות המסגרת החינוכית ומחברים הורים, קהילה ואף שותפים מחו"ל.
מרחבים פיזיטליים יהפכו לחלק מרכזי במרחב החינוכי בכלל וביוזמות חינוכיות בפרט. הן ברמת תצוגת תוצרים, הן ברמת מרחב למידה של כיתה/שכבה והן בהוצאה לפועל של אירוע שיא וכו'. בשלב הבא, נכון יהיה שהתלמידים ישתלבו כסוכני דיגיטציה בהפקת חלקים שונים של יוזמות. התלמידים 'שוחים' בעולם הווירטואלי, השילוב שלהם בהפקה החינוכית יחבר אותם למציאות היומיומית שלהם ומתוך כך ללמידה, בהנאה מרובה וברלוונטיות מרבית.
