ד"ר טל שריר | מנהלת המחלקה לאסדרה דינמית באגף מו"פ ניסויים ויוזמות במשרד החינוך

ריבי ארצי | מנהלת מחלקת המחקר, אגף מו״פ ניסויים ויוזמות, משרד החינוך

יעוץ: ד"ר עדית קמחי

image001 (2).jpg
image001.jpg

תיירות - ענף כלכלי, שבדרך כלל מיוחס לטיול, נסיעה, שהייה וביקור של אנשים מחוץ לסביבתם הרגילה, לתקופה קצרה. מטרת התיירות יכולה להיות חופשה, נופש, בידור, עסקים, או אף למטרות ספציפיות יותר כגון תיירות למקומות מרפא, או למקומות קדושים. ענף התיירות מהווה מקור פרנסה לאנשים רבים, ובמקומות שונים אף מהווה מקור פרנסה עיקרי. קיימת תיירות פנים, תיירות חוץ, תיירות מרפא, תיירות צליינית, תיירות בת קיימא

(ויקיפדיה)

 

דמיינו לרגע שאתם מתכננים טיול, דבר שעשיתם, סביר להניח, לא מעט פעמים בחייכם.

הבחירה  להיות במקום אחד ולא במקום אחר קשור למכלול סיבות: שמעתי ש… קראתי על… למדתי את… כשהייתי ילד רציתי להיות…  ואז מגיעים. 

החוויות הן שונות, הזכרון אחר  והלמידה בהתאם.

 

אז למה, בעצם,  לא נאמץ את החוויות האלה לחינוך?

מסתבר שכבר כתבו על זה לא מעט

 

אין ארצות זרות.רק התייר הוא זר ( רוברט לואיס סטיבנסון)  

 

כוחם של ביקור ושהייה מחוץ לסביבה אליה אנחנו רגילים לתקופה קצרה, טמון במרחב ההבדלים. מרחב הגורם לנו להרהר בהם, לערוך השוואות דרכן אנחנו למדים על ההרגלים, המנהגים והערכים המניעים ומנהלים אותנו. כשאנחנו פוסעים אל מחוץ לסביבה החינוכית אותה יצרנו ובה אנחנו פועלים, אל סביבה חינוכית אחרת, ההבדלים איתם אנחנו נפגשים מלמדים אותנו על הפעילות החינוכיות שלנו. "תיירות חינוכית" או בשפה המקצועית סיורים לימודיים, למידת עמיתים וקהילות למידה נמצאים איתנו זה כבר זמן מה (Fleming & Kleinhenz, 2007). בחינת מדדי חדשנות במערכות חינוך בארגון הOECD, מצאה כי הגורם המרכזי לקפיצה של ישראל בחדשנות חינוכית היא למידת עמיתים (Vincent-Lancrin, S., et al, 2019).

כשהתפתחות מקצועית של מורים מובילה את הסיור הלימודי, אנחנו מתרכזים בידע ובתוכן ממוקד נושא או תחום      ( Tubin, 2016&Jäppinen, Leclerc ) ובדרך כלל עולים לנו בדמיון סיורים במערכת הגנים המפוארת של רג'יו אמילה או במערכת החינוך בפינלנד ובאסטוניה המגיעות למקומות הראשונים במבחני הסטנדרטים. אך כשאנחנו תיירים בעולם החינוכי, המסע והמסלולים שנרכיב נבנים על סמך הבחירות שלנו לאן ללכת, מה לראות, ממה וממי אנחנו רוצים ללמוד או באילו אזורים אנחנו רוצים לשוטט. ומה יש לישראל להציע בעולם הזה של תיירות חינוכית על בסיס הישגים או פריצות דרך משמעותיות שמערכת החינוך ביצעה?

 

אז הנה כמה נתונים מעניינים: ישראל ממוקמת במקום השלישי במדד החדשנות העולמי ובמקום הראשון בהשקעות המו"פ. בשנת 1984 חוקק בישראל ה"חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה" וב2015 הוקמה הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית, הרשות שנועדה לקדם את החדשנות בתעשייה הישראלית. ענבל אריאלי (2019) מחפשת בספרה "חוצפה - ילדות ישראלית ויזמות גלובלית" את הקשר והתרומה של התרבות בישראל למיקומה של ישראל במדדים בין לאומיים של חדשנות ומו"פ. אריאלי שואלת את השאלה המתריסה "איך מדינה מצליחה כל כך ביזמות טכנולוגית, הדורשת ידע נרחב במתמטיקה, מדעים, פיננסים ועסקים, נמצאת הרחק מאחור בתחום החינוך למתמטיקה ומדעים??".

כחלק הסיבות שמונה אריאלי בספרה לכך שהתרבות הישראלית מצליחה להצמיח הרבה מוחות יזמים מוצלחים, נמצאת הסיבה המרכזית: החברה הישראלית תומכת בתרבות יזמית. התרבות שמשגשגת כאן, ולא רק בהי-טק.

מגיל צעיר ביותר אנחנו מעודדים את הילדים להתנסות, להיכשל וללמוד, להאמין ש"יהיה בסדר". בדיוק התכונות של יזם שכדי להצליח, חייב להיות בעל גישה המשלבת אופטימיות, נועזות, יצירתיות ואמונה גדולה בדרך גם כשיש חוסר וודאות גדול (אריאלי, 2019).

 

לא רק כתבו על זה! 

רשת מחוללי חדשנות פועלת כאקוסיסטם לקידום תיירות חינוכית בישראל

 

מסע משאיר אותך ללא מילים ואז הופך אותך למספר סיפורים ( אבן בטוטה)

 

רשת "מחוללי חדשנות בחינוך הישראלי": של אגף מו"פ, ניסויים ויוזמות כוללת כ-220  מוסדות חינוך (120 מהם הם מנהלים שבחרו ונבחרו בשנת הלימודים תשע"ט כחברים מייסדים). תפקיד הרשת הוא לחולל חדשנות על ידי הנגשה של הון פדגוגי-יזמי, לציבור ולקהילה, וכן, הצמחה של מודלים מחדשים נוספים. חברי הרשת נבחרו להיות שותפים למהלך של קידום החדשנות בחינוך ולהעמקת השותפות במערכת החינוך בין מוסדות חינוך וגורמי קהילה, על בסיס הידע והניסיון שלהם. השאיפה היא שבאמצעות מהלך זה יוטמעו עקרונות יזמיים חדשניים בכלל מערכת החינוך ובקרב גורמי קהילה.

אקוסיסטם חינוכי: על פי הפורום הכלכלי העולמי, ישראל נמצאת במקום הראשון בפרמטרים של א. עמדות כלפי סיכון יזמי. ב. צמיחה של חברות חדשניות. ג. חברות המאמצות רעיונות משבשים. החברה הישראלית מתאפיינת ברוח יזמית עסקית ומדעית בולטת. בכל יום מצטרפים יזמים מן השורה לקהילת המפתחים של "הדבר הבא" ויוצרים מיזמים שכמו נענים לקריאה מהעתיד. אולם הדרך להצלחה רצופה לא מעט מכשולים ועל המסלול המוביל למימוש יוזמות ורעיונות פזורות לא מעט מהמורות.

חלק מהגורמים המאפשרים פריחה זו הם מנגנונים רבים ומגוונים שעומדים לרשות היזם המתחיל: מעבדות וחממות מרושתות בכל הארץ, כלים פיננסים לגיוס הון, הכשרות מותאמות, סוכנויות לשווקים בעולם וכן, החיבור ליזמים מנוסים המשמשים כחונכים. מנגנונים אלו מייצרים עבור היזם את התחושה שהוא לא לבד ותומכים בקידום תחושת המסוגלות להכלת אי-הוודאות שבחדשנות, הן בשלב הרעיוני והן בשלב היישומי. על מנת לעודד ולקדם חדשנות בחינוך עלינו ליצור תרבות דומה אך שונה. דומה במובן של חיבור הגורמים ברשת תומכת, ושונה במובן של התכנים והצרכים המותאמים לשדה החינוך: הצתת הדמיון הפדגוגי-יזמי, הנגשת כלי פיתוח, יישום והערכה מוטי עתיד, תוספת משאבי זמן וכן, קידום של למידה עם יזמים מנוסים. 

צמיחה הדדית: הגישה ברשת מחוללי חדשנות היא שמסגרת החונכות מהווה מרחב התפתחות משותף באמצעות סיורי שיתוף והדגמה, ובהמשך, שיח אימוני. שני הצדדים יחדיו מחוללים מרחב ממנו כל אחד נוטל את המרכיבים הנדרשים לו לצמיחתו: רפלקציה עדכנית על עצמו כיזם ומיסגור מחדש (reframing) של המודל הפדגוגי במוסד החינוכי, התפיסה הרשותית ועוד. גישה זו מכונה בשדה האימון גישה התייחסותית (relational) ומשמעה דיאלוג משתף, סימטרי ובגובה העיניים. התהליך אינו תהליך מכניסטי של "העתק-הדבק", אלא של יצירת מודל חדש. כל אחד מהשותפים מגיע לתהליך עם מטען גדול של ידע, כישרון ומיומנויות, המהווים קרקע בה נזרעים הזרעים החדשים. המוסדות הנבחרים לרשת נבחרו כדי לעורר השראה, לשתף מדרכם ולהנגיש פתרונות מעשיים, וקהילת החינוך שתבקש ללמוד תפתח את המודל המקורי שלה. המפגש בין השותפים, איפוא, הוא אינטראקטיבי ואינטרסובייקטיבי. סוג כזה של קשר דומה לשיחת מתכנתים או מהנדסים עמיתים המפתחים ביחד מוצרים חדשים בשיטת הקוד הפתוח. תיירות חינוכית

 

ומה הלאה? – מגמות עתיד

ברוכים  הבאים לטיסה  972 - הטיסה החינוכית הראשונה

 

לנוסע טוב אין תכניות מקובעות, והוא אינו מתכנן להגיע.( לאו- צה)

 

מבקר יקר

היזמות והחדשנות  הן ב- DNA הישראלי המקומי, גם החינוך על אנשיו מאופיין ביוזמות רבות ותהליכי חדשנות מגוונים. לבאים לבקר מומלץ לא להצטייד בקופסא, כי כאן חושבים מחוצה לה. לאמן את שרירי הסקרנות, כי הם מפתח חשוב בפיתוח פדגוגי חדשני. לא לשכוח דפים לבנים ועפרונות מחיקים כי כאן בעיקר משרבטים. לרוקן קצת מכוס המים כדי להשאיר מקום לחוויה ולמידה שהיא חדשה ואחרת. 

איך מתניידים? מטרו

קווי המטרו של התיירות החינוכית מסמלים מסלולי חדשנות פדגוגית: החל מפעלנות, למידה חברתית -רגשית, משחוק, סביבות פיזיות וטכנולוגיות ועד ניהול צוות חדשני וזמיש. כל מסלול נבחר בקפידה רבה ויחד עם זאת הוא משתנה בהתאם לאתגרים ולהזדמנויות שהמציאות ומגמות העתיד מזמנות לנו. ומהן התחנות לאורך הקווים? מוסדות חינוכים חדשניים ומעוררי השראה הפזורים ברחבי הארץ, בכל שלבי הגיל והמגזרים.

 

אוצרות

במוסדות אלה אוצרים, בדיוק כמו במוזיאון ובגלריה, אוצרות פדגוגיים שפותחו על-ידי אנשי חינוך אמיצים ומרתקים: יער של הזדמנויות, הרובוט הסקרן, האלכימאים, סולחה, מגדלורים, קסמים, הכוורת הרוחשת ועוד ועוד יוזמות הנותנות מענה לאתגרים ולהזדמנויות, תכניות המתכתבות עם מגמות עתיד, מנגנונים המושתתים על תפישות ארגוניות חדשניות וזמישות. האוצרים החינוכיים הם גם היוצרים. 

מפגשים עם אנשים מעוררי השראה

היוצרים והאוצרים ימתינו לכם באתרי התיירות החינוכית למפגשים מעוררי השראה והדגמה, לשיח משותף שאינו מסתיים בתום הביקור, ואולי אף הופך ליצירה שיתופית חדשה.

 

וזה לא הסוף….

היקף האוצרות החינוכית יגדל וכן  כרטיסי הביקור שיופיעו גם ב"איזי חינוכי". הביקורים יהיו פיזיים ווירטואליים, סינכרונים וא- סינכורנים, בשפות נוספות על העברית, בבחירה מתוך מגוון רב של סגנונות: למתחילים, למתקדמים, למבקשים סגנון מואץ או מואט. נוכל לראות מסלול טעימות, מסלול שאלות, טיולי כוכב, טיולים מאורגנים ועצמאיים, יעדים חדשים, יעדים מתחלפים, יעדים שפשוט אי אפשר שלא להיות בהם!

 

ואם נחזור לרגע שאלה שאיתה פתחנו, למה לא נאמץ את החוויות האלה לחינוך?

התשובה מן הסתם היא – למה לא? ואפשר אפילו עכשיו. 

 

 

אריאלי, ע. (2019) חוצפה: ילדות ישראלית ויזמות גלובאלית. הוצאת ידיעות אחרונות

Fleming, J., & Kleinhenz, E. (2007). Towards a moving school: Developing a professional learning and performance culture (No. 1). Aust Council for Ed Research.‏

Vincent-Lancrin, S., et al. (2019), Measuring Innovation in Education 2019: What Has Changed in the Classroom?, Educational Research and Innovation, OECD Publishing, Paris, https://doi.org/10.1787/9789264311671-en.

Roberts, S. M., & Pruitt, E. Z. (Eds.). (2008). Schools as professional learning communities: Collaborative activities and strategies for professional development. Corwin Press.‏

Jäppinen, A. K., Leclerc, M., & Tubin, D. (2016). Collaborativeness as the core of professional learning communities beyond culture and context: evidence from Canada, Finland, and Israel. School Effectiveness and School Improvement, 27(3), 315-332.‏

World Economic Forum: The Global Competitiveness Report, 2019

תיירות חינוכית מערך המו"פ

קשת חינוכית

 

https://www.gettingsmart.com/2017/03/professional-learning-the-power-of-school-visits/

 

https://www.teachthought.com/the-future-of-learning/things-schools-could-be-instead-of-schools/