-01_edited.png)
החינוך והתרבות חולשים שניהם על עולמות הרוח והנשמה, עולמות החיים. התרבות מבקשת לטעת משמעות, לעצב זהות, להעניק מקום וקול ומזור והשראה. היא מבקשת להיות במה לביטוי, לאמירה, גם לביקורת, להשפעה. והחינוך, כמו אח לאותם העולמות. עולמות שמחד הם ספירה רוחנית, לא גשמית. ומאידך הם קיומיים והכרחיים, הישרדותיים אפילו, כמו שהוכיחה לא פעם ההיסטוריה האנושית. עיקרו של החינוך הוא המפגש בין בני אדם, הדרך המשותפת הנחצבת ביחד, התקווה המוחזקת גם כשמפותל וקשה – גם הוא מבקש לטעת משמעות, ליצוק מהות וחיים וחלומות והתפתחות בדרך לחברה טובה יותר. כל אדם הוא אזרח מרגע לידתו, כל אדם ראוי לתרבות ולחינוך, הם אינם פריבילגיה.
בעבר דרו שתי הזירות תחת משרד אחד, ולא בכדי. מעבר להיבט הארגוני-ניהולי, חשוב לקיים קשר רציף בין שתי הזירות הללו שכמו מזינות זו את זו והולכות יד ביד. קשר כזה מתקיים כבר היום בדמות פרויקטים רחבי היקף ובזכות נשות ואנשי חינוך ותרבות יזמים, שמשלבים ידיים ומקדמים פתרונות ותהליכים חדשניים ומקצועיים.
ראשית, נתאר פה כמה מן הכיוונים המרכזיים המתקיימים היום בשדה:
יוזמות מוזיאונים, מופעים ותערוכות בבתי הספר
יוזמות חינוכיות מאמצות פרקטיקות ושפה מוזיאלית כחלק מתהליכים חינוכיים שבמהלכם נוצרים תוצרי למידה מגוונים. כך למשל, במסגרת יוזמה בג'סר א-זרקא, מתקיימים שיעורים משותפים לתלמידי חינוך רגיל ומיוחד סביב חקר הים וסביבתו ותוצרי ההבנה והלמידה נאספים לכדי מוזיאון ימי אשר בשאיפה ישמר את מורשת כפר הדייגים, שהוא הלב הפועם של הכפר. מוזיאונים מסוג זה מתפתחים גם ביישובים שונים בחברה הערבית, סביב הצורך והשאיפה לחבר מסורת לקידמה ולחבר את הדור הצעיר למורשת. בבתי ספר שונים מתקיימות יוזמות חינוכיות המשתמשות בשפות אמנות שונות (צילום, ציור וכד') כדי לקדם מטרות חינוכיות פדגוגיות ופסיכו-פדגוגיות ותוצרי התהליכים הללו נאצרים על ידי מורות ומורים לכדי תערוכות. כך למשל, בבית הספר מקיף חוף השרון קידמה המורה איילת גולן יוזמה העוסקת בחיבור בין-דורי בקהילה ומייצרת גשר בין חומרי המציאות לבין יצירה עכשווית ומשוכללת, באמצעות שפת התיאטרון. במסגרת היוזמה, התלמידים אוספים וחוקרים סיפורים של ותיקי העיר - זרים וקרובי משפחה, והופכים אותם ליצירה בימתית ממשית, המהדהדת החוצה סיפורים אנושיים פרטיים ומפגישה אותם לראשונה עם הקהל והקהילה.
אנשי תרבות ואמנות פועלים בתוך בתי הספר ובגני הילדים
בעיקר במסגרת מגמות בבתי ספר על-יסודיים ניתן לראות בבירור את התרבות והחינוך מתמזגים דרך מגמות תיאטרון, אמנות פלסטית, מחול, מקצועות הבמה הטכניים ועוד. מגמות כאלה נפתחות ומתפתחות כיוזמות של מנהלי בתי ספר, מורים והורים. בתי הספר הייחודיים לאמנויות הם סוג נוסף של יוזמות חינוכיות שצמחו סביב הבנת כוח החיבור בין תרבות וחינוך. אך לא רק אלה. במקרים שונים האמן הוא גם המורה המוביל יוזמה חינוכית המשלבת תרבות-חינוך מעצם הזהות החינוכית-תרבותית של המורה. כך למשל, ענבר אופק דן, מוזיקאית מבצעת ויוצרת ומורה למוזיקה הקימה בבית ספר לחנ"מ במעלה אדומים את ה'תיפוף החברתי' - בטוקדת תיפוף ברזילאי, המהווה פלטפורמה לצמיחתם של תלמידים שזוכים בלמידה חברתית-רגשית מעמיקה ומופיעים על במות שונות.
יוזמות של אנשי חינוך עם אנשי אמנות ותרבות
אמנים ובעלי מקצועות במה שמגיעים לגני הילדים ובתי הספר מהווים גשר לעולם התרבות והאמנות. שילוב הידיים של אנשי החינוך והמוזיקאי/האמן/הבדרן שפוגשים הילדים מהווה דרך לקידום מטרות חינוכיות. פרויקט המוזיקה בתיכון ברנקו וייס ברמלה חיבר אמנים לתהליכי יצירה של תלמידים. האולפנה לאמנויות בירושלים החלה בפיתוח מרחב סטודיו בו פועלים אמנים מהשכונה, המקבלים מקום עבודה ויצירה, ומהווים מנטורים לתלמידות במגמות האמנות השונות של בית הספר.
תנועת תרבות (בעבר 'גרעיני אומנויות')
מסלול הגשמה חברתי לאומנים (מסלול שנת שירות בקהילה בתחומי אמנות וחינוך) שהוקם על ידי קבוצת אמנים, שראו את עצמם כבעלי "תפקיד משמעותי בעיצוב החברה הישראלית ובעומק המעשה החינוכי בישראל". במסגרת התנועה, מתקיימות פעולות תרבותיות, אומנויות וחינוכיות בקהילה בפריפריות הגיאו-חברתיות בישראל, תוך יצירת קשר מחייב עם השכונה וקיום מעורבות ושותפות בחיי הקהילה, על המסגרות החינוכיות הפורמאליות והבלתי פורמליות שלה.
קוראים יוצרים – מפגשי תלמידים עם סופרים ומשוררים
יוזמות שונות לקידום קריאה כערך וכמיומנות שפתית, תוך שילוב סופרים ומשוררים המגיעים לבתי הספר לשיחות ולימוד ישיר עם התלמידים. כך למשל, מתפרסמים קולות קוראים ליוזמות המחברות קריאה וספריות ציבוריות עם תהליכים חינוכיים חדשניים, וכן שילוב יוצרים מעולם הספרות בהוראה והערכה.
אגפי נוער וחינוך במוזיאונים
המוזיאונים השונים מזמינים מוסדות חינוך מכל שלבי החינוך להתארח במסגרת סיורים ייעודיים המודרכים על ידי מדריכים שהוכשרו בחינוך לאמנות. במוזיאון ישראל בירושלים, המוזיאון הלאומי, פועל אגף הנוער המרכז את כל תכניות החינוך והתרבות של המוזיאון. מדובר באגף חינוך מהגדולים והמובילים בעולם, אליו מגיעים ללמוד אנשי מקצוע רבים מתחום החינוך המוזיאלי ומעורבים בפעילותו האמנותית רבבות תלמידים ומורים בשנה.
ספריה לאומית
אתר הספרייה הלאומית של ישראל מגדיר את מטרותיה כ"שימור, טיפוח והנחלה של אוצרות ידע, מורשת ותרבות בכלל, ובזיקה לארץ ישראל, למדינת ישראל ולעם היהודי בפרט; איסוף האוצרות הספרותיים של העם היהודי ושימור המשכיות התרבות היהודית והישראלית". כחלק מכך, מיועדת הספרייה "לקיים פעילות תרבותית, ספרותית וחינוכית, המיועדות לציבור, לרבות ציבור התלמידים במוסדות החינוך". שיתופי פעולה של הספרייה עם בעלי תפקידים מתחומי הדעת השונים הנלמדים בבתי הספר מתקיימים דרך שיתוף תכנים ומשאבי למידה כמו גם פיתוח וביצוע תכניות מקצועיות לאנשי הוראה וחינוך.
סיורים וטיולים באתרי המורשת והרט"ג
תהליכי למידה במסגרת דיסציפלינות שונות בבתי הספר משלבים סיורים וטיולים באתרי המורשת ורשות הטבע והגנים. שילוב כזה ניתן לראות במסגרת לימודי של"ח, גיאוגרפיה וסביבה וקיימות, חינוך חברתי וגם במדעי הרוח, בדגש על לימודי היסטוריה למיניהם. רפורמת הלמידה המשמעותית שהוחלה ב-2015 קידמה שילוב מעין זה כשעודדה פיתוח תכניות הוראה והערכה חלופיות, המשלבות מטלות הבנה וביצוע מגוונות, ביניהם סיורים וטיולים סביב תכני הלימוד.
ולאן כדאי לצעוד? מגמות עתידיות מוצעות לפיתוח
חיבור חיי בית הספר לקהילת התרבות והאמנות המקומית כחלק מתהליכים קבועים ורציפים - בתי ספר שיפרצו את גבולותיהם בממדי הזמן והמרחב יוכלו לחבר את העשייה החינוכית לחיי התרבות והאמנות המקומיים בדרכים שונות כגון למידה שולייתית, למידה במרחבי תרבות (למידה קבועה במוזיאונים, תיאטראות, ספריות ציבוריות, גנים לאומיים וכדומה) ופיתוח תהליכים חדשניים 'יש מיש'. מרחבי סטודיו פרטיים של אנשי עולמות הבמה והאמנות הפלסטית, כמו גם מוסדות תרבות ציבוריים נתמכים הם כולם משאבים מקומיים שניתן לאגם מבחינה מנגנונית, כלכלית ופדגוגית-ערכית.
אמנות ותרבות כחלק מחייו של כל תלמיד בישראל – חשיפה לתרבות מהווה הון בעל ערך כלכלי-חברתי, מנגנון למוביליות. כמו כן, תרבות ואמנות עשויות להיות מנגנונים מקדמי אקלים חברתי מיטיב, לצמצם אלימות ואף להיות בעלות ערך רגשי-חברתי טיפולי בונה חוסן נפשי. תהליכים מוניציפאליים ומחוזיים, שיעודדו ויקדמו יוזמות המאפשרות תרבות לכל ילדה וילד על ידי מדיניות, תמריצים ורגולציה עשויים להוות פתרונות לאתגרים.
חינוכיים-חברתיים מרכזיים בישראל – שוויון, חוסן וסובלנות. משבר הקורונה, שהעביר מוזיאונים ותאטראות רבים לעבודה, הופעה והדרכה מרחוק עשויים לאפשר מרחב אפשרויות מגוון, כולל חצית גבולות המדינה וחשיפת ילדים מכל מקום ושכבת אוכלוסייה לתרבות ואמנות מקומית ובינלאומית.
מקהל לקהילה – חיזוק צמיחתם של תהליכי תרבות ואמנות מקומיים תוך התבססות על מנגנוני מערכת החינוך, שבשאיפה נוגעת בכל ילד וילדה ועל בסיס ההנחה לפיה בני האדם כולם הם אנשים שוחרי תרבות במהותם. פסטיבלי תרבות מקומית דוגמת 'פסטיבל שייח' אבריק', 'זומו המוזיאון המקומי הנודד', תיאטראות קהילתיים ויוזמות לוקאליות שנבטו בתקופת הקורונה בקצב מתגבר הם מודלים לתרבות מקומית הנהנית ממוטיבים איטיים ואיכותיים – גיוון, אותנטיות, הזדמנות וקיימות. מערכת החינוך העצומה היא מנגנון המאפשר להגיע לכמעט כל ילד וילדה ואיתם אל המשפחה והסביבה הקרובה. האדם 'החדש' הוא יצרן וצרכן תוכן במקביל, דבר שניכר בין היתר ברשתות החברתיות וחודר לחיים שמחוץ להם. חישבו כמה יוצרים חבויים במערכת החינוך, כמה צרכני תרבות. שיתופי פעולה ממוסדים בין יוזמות תרבותיות מקומיות לבין תהליכים חינוכיים עשויים להגדיל מעגלי השפעה וכך לחולל שינוי במכפלת כוח – תרבותית וחינוכית.
רב תרבותיות – קידום הכרות וחשיפה למגוון סגנונות, זרמים וזירות תרבותיות-אמנותיות דרך מערכת החינוך, שבכוחה להיות גשר וקטליזטור לחיזוק השונות כערך המהווה כוח ויתרון. רוב מערכת החינוך בישראל איננה נקודת המפגש החברתית שעליה להיות והמבנה שלה מחזק הפרדה בין קבוצות אוכלוסייה שונות, על הנזקים הנובעים ממצב זה. תכניות מקוריות שיפתחו את נקודות המפגש הללו ויחזקו ערכים של חיים משותפים, נכון שיתבססו, בין היתר, על התייחסות לסיפור ישראלי רחב ושוויוני, כולל תיקון עוולות על ידי חשיפת נכסי תרבות של קבוצות שהודרו לאורך השנים. ביכולתו של חיבור חינוכי-תרבותי לחולל שינוי זהותי באימפקט רחב.
בתי ספר כמרחב יוצר תרבות - מוזיאונים בית ספריים
קידום והרחבת היקף בתי הספר היצירתיים, שיקימו תערוכות בתחומים שונים דרך אוצרות מקומית של תלמידים ושל אנשי הקהילה, ויהוו מרכזי מבקרים לקהל הרחב. בתי חינוך כאלה יאפשרו לבית הספר להתפתח כמרכז השראה קהילתי. התקופה הנוכחית האיצה את הפעילות הדיגיטלית במידה קשה לעיכול, כחלק מכך נחשפו אנשי חינוך ותרבות לסביבות דיגיטליות המאפשרות להקים תערוכות ומוזיאונים אינטראקטיביים. אלה עשויים להיות פלטפורמה ליוזמות חינוכיות-תרבותיות מקוריות וחדשניות, שיאפשרו לקהלים נרחבים להיות מעורבים ושותפים כיוצרי וצרכני תוכן תרבותי.
***
החברה הישראלית, מתוקף הגיוון האדיר שבה, לצד הפתיחות והיצירתיות שמאפיינות אותה, היא בעלת יתרון מהותי ביכולתה ליצור תרבות אזרחית ענפה ועשירה. משבר הקורונה יצר שיבוש כואב וגם מרענן, כזה שעשוי לקדם מבנה רשתי יותר של מערכות החינוך והתרבות בישראל. עידוד וקידום יזמות סביב החיבור בין זירות החינוך והתרבות עשויים לאפשר התחזקות של כל זירה באשר היא וגם של כוחן המשותף. מדיניות המבוססת על אמון ואמונה היא בסיס לפריחה הזו.